Insight: על איזו תשתית פועל משרד עורכי דין AI-native?

1שאלה

משרדי עורכי דין שמשתמשים בבינה מלאכותית שונים זה מזה במה שנמצא מתחת לכלים. יש שמוסיפים מוצר לתהליך עבודה קיים. אחרים מתכננים את תהליך העבודה, את הנתונים ואת הבקרות יחד, מהיום הראשון. הסקירה שואלת מה תשתית צריכה להכיל כדי שהדרך השנייה תעבוד, ומה נשאר בידי עורך הדין בכל מקרה.

2AI-assisted מול AI-native

ההבדל בין AI-assisted ל-AI-native הוא הבדל של סדר. במשרד AI-assisted המשרד קודם והכלי מתווסף אליו; הבקרות הן הנוהל שהמשרד כותב סביב הכלי. במשרד AI-native התשתית קודמת ותהליך הטיפול בתיק נבנה עליה, כך שבקרות כמו הרשאות ויומני פעולה הן חלק מהסביבה. בשני המודלים ההכרעה המשפטית נשארת של עורך הדין.

3שש שכבות

3.1 קליטת חומר בהיקף גדול

תיק יכול להגיע כאלפי קבצים בפורמטים שונים. הקליטה ממירה אותם לטקסט שניתן לחיפוש וקשור למקורו, שומרת את המקור, ורושמת מאיפה הגיעה כל טענה שחולצה. בלי הקשר למקור אי אפשר לבדוק שום דבר בהמשך.

3.2 מיפוי קשרים

אנשים, חברות, חוזים ותאריכים חוזרים במסמכים רבים בכתיב שונה. מיפוי שלהם למבנה אחד מאפשר למעיין לראות מי קשור למה, ואיפה שני מסמכים מתארים אותו אירוע באופן שונה.

3.3 בדיקות עקביות

משהטענות קשורות למקורותיהן, התשתית יכולה לבדוק אותן זו מול זו: תאריכים שאינם מתיישבים, סכומים שונים בין נספחים, טענה שאף מסמך אינו תומך בה. התוצר הוא רשימה לבדיקת עורך דין, ולא מסקנה.

3.4 סוכנים

משרד אג׳נטי משתמש בסוכני תוכנה שמבצעים צעדים תחומים: הכנת כרונולוגיה, סיכום ראשוני, בדיקה מוגדרת. כל סוכן פועל לפי הכרעה אנושית מראש לגבי מה מותר לו, ועוצר בגבול הכרעה זו.

3.5 אישור אנושי

פעולות בעלות משקל ממתינות לעורך דין מסוים. אישור פירושו קריאת התוצר מול מקורותיו וקבלת אחריות עליו. תשתית יכולה להאיץ את הקריאה בכך שהיא מציבה מקורות לצד טענות, אך אינה יכולה לבצע אותה.

3.6 תיעוד

כל צעד נרשם: מי או מה פעל, על איזה חומר, באיזו גרסת מערכת, ומי אישר. תיעוד מאפשר למשרד להסביר בדיעבד מה נעשה, וזה חשוב ללקוחות, לבתי משפט ולרגולטורים.

4מה הכללים נוגעים בו

בישראל, גילוי דעת של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בנושא כלים מבוססי בינה מלאכותית (את/60/24) ותקנות אבטחת מידע, ובהן תקנה 15 על ספק חיצוני המחזיק מידע, נוגעים ישירות בתכנון הזה. קריאה שלהם: סיווג מערכת תלוי בחוזה, בחשבון ובהגדרות בפועל ולא בתווית של הספק; תנאי ספק לפי תקנה 15 קובעים מה מותר לגורם חיצוני לעשות במידע; והבדיקה של התוצר נשארת בידי עורך הדין. אלה הנקודות שתוכנית של בינה מלאכותית במשרד עורכי דין צריכה לענות עליהן. הטקסטים המקוריים הם המחייבים, והסקירה אינה ייעוץ משפטי.

5איפה השכבות נכשלות

• חסר קישור למקור. סיכום בלי הפניות אי אפשר לאמת, ולכן אי אפשר לאשר.
• טעויות בזיהוי ישויות. שני אנשים בעלי אותו שם שמוזגו לאחד יעברו הלאה בכל שכבה.
• הרחבת סמכות שקטה. סוכן שעושה יותר ממה שהורשה לו הופך את יומן הפעולות לשגוי.
• אישור מתוך הרגל. מי שמאשר בלי לקרוא הופך בקרה לטקס.

6שאלות ותשובות

מהו משרד עורכי דין AI-native?

משרד שהתשתית, תהליכי העבודה והמודל המקצועי שלו תוכננו יחד, כך שהבינה המלאכותית היא חלק מסביבת העבודה ולא תוספת לכלי קיים.

מה ההבדל בין AI-assisted ל-AI-native?

ב-AI-assisted המשרד קודם והכלי מתווסף. ב-AI-native התשתית קודמת ותהליך הטיפול בתיק נבנה עליה. בשני המקרים עורך הדין מכריע.

האם בינה מלאכותית משפטית מכריעה הכרעות משפטיות במשרד כזה?

לא. התוכנה קוראת, מארגנת, משווה ומנסחת טיוטות לפי הכרעה אנושית מראש. שיקול הדעת המשפטי, האחריות והחתימה נשארים בידי עורך הדין.

אילו כללים בישראל משפיעים על שימוש בבינה מלאכותית במשרד עורכי דין?

בעיקר גילוי דעת את/60/24 של ועדת האתיקה הארצית בנושא כלים מבוססי בינה מלאכותית, ותקנות אבטחת מידע, ובהן תקנה 15 על ספק המחזיק מידע. הסקירה מציעה קריאה שלהם, ואינה ייעוץ משפטי.

לזווית של משרד עורכי הדין באותו נושא: סדרת התדריכים על בינה מלאכותית של נאמן קינן ושות׳.

CIDAH בונה תשתיות מסוג זה. על CIDAH.